ספרד והרי הפירנאים יולי אוגוסט 2022 - טיול לפני צבא, אחרי צבא ובעיקר לנשמה!

בוקר קריר ונעים בכפר ציורי בשם אלקואזר בהרי הפירנאים - בוקר עם עצמי אחרי שניב, עמית ועידו יצאו ליום בילוי אקסטרימי - קניונינג ואני החלטתי לותר (הספיק לי הניסיון של שנה שעברה כדי להבין שמיציתי את הנושא הזה).. 

יש פה שקט ושלווה, יש פה רוגע ואני יושבת מול נוף מהמם ומדי פעם פעמוני הכנסיה מדנדנים. בקיצור, אני במוזה לסכם את הימים הראשונים של הטיול (: ואז המשכתי לסכם את כל 15 ימי הטיול המדהים שלנו בצפון ספרד, הרי הפירנאים ומדריד.

יום 1 27/7 

מאימת העומסים בשדה התעופה יצאנו לדרך והגענו לשדה ב 12:00.. 4 שעות לפני מועד ההמראה. 

לשמחתנו לא היה עומס נוראי. בעיקר חיכינו שיפתחו את דלפקי הצ'ק אין משום שהבידוק הביטחוני עבר במהירות. בסיכומו של דבר תוך שעתיים היינו בדיוטי פרי ונותר לנו די זמן לאכול משהו לפני הטיסה (מקדונלד'ס כמובן), לעשות סיבוב קצר בדיוטי פרי ולהגיע לבורדינג מוקדם כדי שנצליח לעלות עם הטרולים למטוס. 

גם פה הכל הלך חלק, כולם עלו עם התיקים והמזוודות שלהם והמטוס ממש המריא בזמן. ממש פלא פלאים! 

נחתנו ב 20:20 במדריד. כל המזוודות הגיעו ולא היו מאושרים מאיתנו! התקשרנו למלון הסמוך לשדה התעופה והם שלחו שאטל לקחת אותנו. 10 ד' נסיעה, בתוך שכונת מגורים נחמדה, נמצא המלון Hotel Maydrit Airport . מלון חמוד ונקי עם חדרים ממש גדולים. במלון עצמו יש מסעדה אז אחרי ששמנו את החפצים בחדרים ירדנו לאכול משהו. השעה הייתה קרוב ל 22:00 ועדיין אור! האוכל היה סביר מינוס אבל שבענו ועלינו להתקלח ולנוח. לילה טוב! 

יום 2 28/7 

ארוחת הבוקר במלון הייתה מצוינת. חוץ מירקות היה הכל. 

שאטל המלון החזיר אותנו לשדה התעופה להשכרת המכוניות. קיבלנו פולקסווגן גולף סטיישן שחורה מהממת, אחרי מאמץ קל כל המזוודות נכנסו.. ויצאנו לדרך כשהיעד היום הוא אל אסקוריאל וסגוביה. 

הניווט עם הוייז היה קל (המרנו את הספרדיה לדוברת עברית) ותוך כשעה הגענו לאל אסקוריאל. בדרך גם ראינו את אנדרטת הנופלים שנבנתה על ידי אסירים פוליטיים בתקופתו של פרנקו. 

מסביב לארמון המרשים יש עיירה קטנה באותו שם. המבנה עצמו הוא מתחם גדול הכולל מנזר, כנסייה בה קבורים מלכי ספרד וארמון מפואר, שנבנה במאה השש עשרה על ידי המלך פיליפ, והבנייה נמשכה יותר משלושים שנה בקירוב. בשלב הראשון נבנה המבנה הראשי ולאחר מכן לאורך השנים נוספו המבנים הנוספים שיוצרים את המתחם כולו. התוצאה היא מקום מרשים במיוחד וגנים ממש יפים ומעוצבים בסגנון גני ורסאי. עשינו סיבוב מסביב לארמון וצילמנו את הגנים. לא נכנסנו לתוך הארמון – לא ממש עניין את הצאצאים. 

אחרי סיבוב קצר בעיירה המשכנו לסגוביה. סגוביה היא עיר גדולה ומה שמעניין בה הוא העיר העתיקה שלה ובעיקר שלושה אתרים מרכזיים: אמת המים הרומית - האקוודוקט שנמצא בגובה רב (28 מ') והמראה שלו מרשים מאד, הקתדרלה של סגוביה וגם האלקזר המדהים - המבצר של סגוביה. 

חנינו את המכונית בחניה תת קרקעית סמוך לכניסה לעיר העתיקה ולאקוודוקט ונכנסנו לאזור העתיק. צילמנו את האקוודוקט מכל הכיוונים והתחלנו ללכת במסלול שמסומן לכיוון הקתדרלה המרשימה שנמצאת ממש במרכז העיר העתיקה בפלאסה מאיור (הכיכר המרכזית) הרחובות צרים ועתיקים, הרבה חנויות קטנות (חלקן היו סגורות כי זו שעת הסייסטה שלהם), מסעדות ובתי קפה וחם… כן ממש חם! אבל כשהולכים בצל האוויר נעים וגם אין לחות כך שלא מזיעים מאד. 

בקצה העיר, מחוץ לחומות ניצב האלקזר על צוק והוא מרשים, מאד מאד מרשים ונראה ממש כאילו לקוח מאחת האגדות של דיסני או הוגוורטס מהארי פוטר. ממש אפשר היה לדמיין את משחק הקווידיץ׳ בין הצריחים של המבצר. מהמם!! 

לא הפסקנו לצלם ולאחר מכן חזרנו למרכז העיר דרך הרובע היהודי – חודריה - שיש בו גם חנויות קטנות ומסעדות. לא הבחנו בשום סממן יהודי למעט שלוש אותיות בעברית שמסמנות את הרובע. 

החבר'ה נעשו כבר רעבים… אז בחרנו לאכול במסעדה עתיקה בת כ 200 שנים שנמצאת ממש למרגלות האקוודוקט. הזמנו גספצ׳ו, צ׳וריסו, סטייקים ועוף והושחלנו במחיר של הביוקר! אבל היה טעים וזה מה שחשוב (: 

יצאנו מסגוביה והמשכנו בנסיעה לכיוון צפון מערב. היעד הסופי הוא הפירנאים כמובן אבל נעצור ללילה באמצע הדרך כי זו דרך ארוכה במיוחד. בדרך הנוף משתנה לנוף שנראה מאד מדברי. הכל צהוב ואדמדם ומדי פעם חולפים על פני כפרים קטנטנים שנראים לא משהו בכלל... גולת הכותרת בנסיעה היו שדות החמניות. משני עברי הכביש שדות עצומים של חמניות מהממות. כמובן שעצרנו כדי לצלם אותן מכל הכיוונים. 

חנית הביניים שלנו היתה בכפר קטנטן בשם ברלנגה. ממש באמצע שומקום. לפני כן הצטיידנו בבגטים, גבינה ונקניק לארוחת הבוקר כי אין ארוחת בוקר במלון. הגענו למלון הקטן והחמוד להפליא: Rural Villa de Berlanga  פקידת הקבלה היתה מקסימה וממש יצאה מגדרה כדי שנהיה מרוצים מהחדרים ומהמקום, החדרים היו מהממים וגדולים וממש ממש נקיים! איזה כיף! למרות שלא הייתה אמורה להיות ארוחת בוקר יש מטבח מאובזר ומכונת קפה, קוארסונים, מאפינס, חלב ומיץ תפוזים ותפוחים.. מושלם! לאחר המקלחות יצאנו לסיבוב קצר מאד בעיירה.. 5 ד' והעיירה נגמרה.. אז חזרנו למלון ולישון. 

יום 3 29/7 

בבוקר קמנו ואכלנו ארוחת בוקר טעימה ויצאנו להמשך הדרך. 

היעד הראשון היה העיר סרגוסה - כשעתיים נסיעה. סרגוסה היא העיר הגדולה של מחוז אראגון. עיר ממש גדולה וגם בה יש מספר אתרים שכדאי לראות. אחד מהם הוא מבצר שנבנה על ידי המוסלמים. גדול ומרשים מאד, מוקף בחפיר ובגשרים המובילים אליו. הכל מאד מטופח ומושקע. ממש מקסים! טיילנו והקפנו את המבצר. 

לאחר מכן המשכנו עם המכונית לראות את הקתדרלה. לא מצאנו חניה אז קפצתי מהמכונית לסט של צילומים ואז המשכנו לחפש חניה כדי למצוא מקום לאכול. הסתובבנו קצת ובסוף מצאנו מסעדה סינית כזו קטנה ולא מבטיחה אבל! האוכל היה מעולה!! וזול זול! 

על בטן מלאה המשכנו בדרך לכיוון הכפר אלקואזר, יעד הפירנאים הראשון שלנו. למעשה הכפר נמצא ממש למרגלות הפירנאים אם כי כבר בגובה. זהו כפר ציורי במיוחד שבנוי ממש על צלע של ההר וכל הבתים מאבן חומה אדמדמה ונראים כאילו הם חלק מההר. על פסגת הסלע שבמרכז הכפר ניצבת מצודה שהוקמה על ידי מוסלמים במאה התשיעית לספירה, והנוצרים שכבשו את המצודה הפכו אותה למנזר והקימו את הכפר סביבה. הנוף פשוט מדהים, דנדוני פעמוני הכנסיות כל רבע שעה. אוירה קסומה ומיוחדת מאד. התכנון המקורי היה לצאת לטיול בשביל הגשרים היוצא מהכפר אבל השעה היתה די מאוחרת והחלטנו לותר ולעשות את הטיול ביום ראשון בבוקר לפני הנסיעה לאנדורה. 

במקום זאת יצאנו לסיור רגלי בשבילי הכפר המטפסים מעלה מעלה והגענו לתצפיות מרהיבות על הסביבה ועל הצוקים מסביב. מלא!! אבל מלא תמונות!! בערב יצאנו לאכול במסעדה ממש מתחת למלון החמוד שלנו Hotel Santa Maria שנמצא בצנטרום של הכפר. האוכל היה טעים והמחיר סביר, המשכנו לטייל בסמטאות גם בלילה וגילינו עוד כיכר קטנה וישבנו לשתות עוד בירה.. התלהבות של ימים ראשונים. חזרנו עייפים ומרוצים וטיפה מבושמים לחדר לשינה ולקראת קימה מוקדמת מחר - קניונינג!! 

יום 4 30/7 

קמנו מוקדם ונכנסנו לאכול ארוחת בוקר ב 08:00. כבר בשמונה וחצי ניב והילדים יצאו לקניונינג בעיירה סמוכה בשם Bierge – כחצי שעה נסיעה. אני כאן, יושבת מול הנוף המהמם הזה וכותבת. אצא עוד מעט לסיבוב נוסף בכפר ואת חוויות הקניונינג אכתוב ממקור ראשון, כשיחזרו החברה. חזרו ב 16:00 מרוצים ממש! נהנו מאד ולא היה מפחיד מדי… כנראה שיכולתי להצטרף אבל לא ממש נורא. היה לי יום מקסים! אחרי מקלחות ומנוחה יצאנו לאכול ארוחת ערב במסעדה סמוכה לזו הקודמת. אוכל נחמד וסביר אבל בהחלט לא מדהים (: 

נקודה ראויה לציון: המסעדות פתוחות עד 16:00 ואז מ 16:00 עד 19:30 או 20:00 הן לא מגישות אוכל או ממש נסגרות. חשוב לדעת את זה בתכנון היום.   

יום 5 31/7 

השכמנו קום, הגענו לארוחת הבוקר במשמרת של 08:00 - ארוחות הבוקר נערכות במשמרות של חצי שעה כנראה בשל גודלו המצומצם של חדר האוכל. 

אחרי הארוחה הטובה יצאנו לעשות את מסלול הגשרים היוצא מהכפר בנחל VERO. זהו מסלול קצר של כשעתיים הליכה כשבהתחלה יורדים לערוץ הנחל בשביל ובגשרונים מעץ ואז הולכים על גשרים הצמודים לצוקים לאורך הנחל. הזרם הלך והתחזק ככל שהלכנו והמצוק היה תלול וממש מרשים. לאחר מכן מתחילים לטפס מעלה עד שמגיעים שוב לכפר. סיימנו את המסלול, חזרנו למלון וחלקנו אפילו התקלחו ואז עשינו צ'ק אאוט ועזבנו את הכפר הקסום הזה והתחלנו לנסוע בדרך הארוככככה לאנדורה שבגבול צרפת וספרד ובלב הפירנאים. 

נסענו דרך שמורת הטבע מון רביי כי חשבנו אולי לעצור ולעשות מסלול הליכה אחד אבל! היה כל כך חם שפשוט עצרנו לכמה דקות ולאחר ההבנה שלא נוכל לעשות מסלול בחום הזה. המשכנו בדרך. לא לפני שצילמנו כמובן את ערוץ הנחל וההרים שמסביב לו. 

הדרך עד אנדורה היתה פשוט קסומה: מלא פיתולים בכביש אבל גם נהרות ואגמים בצבע טורקיזי משגע וכל הזמן רק העפלנו עוד ועוד ועוד… זוהי נסיעה קשה ומפותלת והרים גבוהים גבוהים שבחורף ודאי מלאים בשלג. עצרנו באחד הכפרים לקפה של 16:00 ובעלת המקום הבינה שאנחנו מדברים עברית כי היא התנדבה בקיבוץ גדות לפני כ 25 שנים.. היה נחמד לפגוש באמצע שומקום פנים ידידותיות. המשכנו בדרך לאנדורה. חצינו את הגבול והגענו לעיר ולמלון שלנו. יש ממש עמדה של חצייה ושוטרים אבל לא מבקשים לראות דרכונים או משהו כזה. 

אנדורה היא נסיכות פצפונת ומבודדת למדי שנמצאת בלב הרי הפירנאים. הם דוברי קטאלנית והעיר אנדורה לה וולה היא העיר הגדולה ולמעשה גם היא ממש קטנה. שמנו את המזוודות בחדרים ויצאנו לתור את העיר הקטנה ובעיקר את המדרחוב שנמצא ממש ליד המלון. המון חנויות, חלקן הגדול היה סגור (יום ראשון). הלכנו ושבנו וחיפשנו מקום לאכול בו בערב. הוחלט על מסעדה מכסיקנית קטנה במדרחוב שהתגלתה כשוס גדול! האוכל היה מעולה ובעיקר סביצ׳ה טונה טרייה! יאמי! היה יום ארוך .. הלכנו לנוח. 

יום 6 1/8 

העיר משמשת בעיקר כעיר סקי בימי החורף ובקיץ יש אטרקציות אחרות כמו נטוראלנדיה - פארק הרפתקאות בגובה 2000 מטר והאטרקציה המרכזית היא מגלשת ההרים הארוכה בעולם!! 5.3 ק"מ ואולי טיפה יותר! משהו מטורף (: 

התשלום בפארק הוא עבור המגלשה ועבור כל האטרקציות האחרות. יש אומגה, רכיבה על סוסי פוני, מתנפחים וחוות חיות. מי שרוצה לעשות רק את המגלשה יכול להגיע החל מהשעה 15:00 ואז זה אפשרי. אנחנו לא ידענו זאת אז הגענו בבוקר וקנינו את הכרטיס היקר יותר למרות שלא היה רצון להיות במתקנים האחרים. הכרטיס מאפשר גלישה אחת במגלשה וזה מטורף! בחלק הראשון פשוט מטפסים עם המגלשה מעלה מעלה על ההר (לדעתי כקילומטר וחצי) ואז יורדים במהירות פסיכית!! כמובן שיש שליטה על המעצורים אבל עדיין זה מהר ממש! בקיצור חוויה נהדרת ומומלצת בחום! 

אחרי שנרגע האדרנלין ביקרנו בחווה שהיו בה בעיקר חזירונים ועיזים חמודות ואז חזרנו לעיר בכביש מתפתל היורד מההר חזרה לעיר… שעשה קצת בחילה לכולם. הגענו לעיר והחלטנו להסתובב קצת במדרחוב, לאכול משהו ולראות אם שווה לקנות פה.. התפצלנו לבנים ובנות (: הסתובבנו בזארה, פול אנד בר ודומיהן והבנים עשו הכל גם ובקצב שלהם. חזרנו עם שלל מועט למדי כי לא באמת זול באנדורה. בחרנו במסעדה אחרת לערב השני שלנו באנדורה - הארד רוק קפה - המבורגרים לא רעים וקינוח עצום ממדים וממש לא טעים..

יום 7 2/8 

קמנו מוקדם מאד והתייצבנו לארוחת הבוקר עם פתיחת חדר האוכל. כל זה כדי להספיק להגיע לעיירה SORT בשעה 10:00 לראפטינג. הנסיעה נמשכה כשעה וחצי והגענו בול ב 10:00.. איתנו היו עוד המון אנשים ומהר מהר עברנו לחליפות ונעליים למים, קסדות והיידה הסיעו אותנו לנקודת ההתחלה. צוותנו לסירה עם עוד משפחה זוג וילד ולמדריך שלנו קראו ראול. מה אומר ומה אגיד… עשינו כמה וכמה פעמים ראפטינג בחו״ל. בתאילנד, בסלובקיה, בקוסטה ריקה.. אבל שום דבר לא מתקרב אפילו לראפטינג הזה שהיה מהיר מאד, עם מדריכים חצי משוגעים שהשתוללו כל הדרך.. אני מצאתי את עצמי פעמיים במים (: וכך גם האחרים. אבל...היה כיף גדול!! הנאה וחוויה רוויה באדרנלין – אדיר ומומלץ! 

עם סיום הראפטינג נחנו באיזה בית קפה בסביבה ונגסנו בכריכים ולאחר מכן יצאנו לכיוון אספוט – ESPOT  שנמצאת בפתחה של שמורת הטבע איגואסטורטס. נסיעה של כחצי שעה הביאה אותנו לעיירה ולבית המלון שלנו (בלי מזגן.. עובדה שבהתחלה הלחיצה טיפה אבל הסתבר שז בהחלט אפשרי במזג האויר הפירנאי). 

מנוחה קלה ואז יצאנו בערב למסעדה איטלקית בעיירה. המסעדה הייתה מלאה ולכן חיכינו המון זמן למנות שלנו אבל בסופו של דבר היה מוצלח וחזרנו שבעים ומרוצים לקראת היום הבא! 

למרות שאין מזגן במלון SAURAT הלילה היה נעים, במיוחד כשישנו עם חלונות פתוחים. בכלל המלון נקי ונעים מאד והבעיה היחידה הייתה הזבובים שהיו בכל מקום... גם בחדר האוכל. 

יום 8 3/8 

קמנו מוקדם יחסית ולאחר ארוחת הבוקר (הסבירה) הלכנו  2 ד' ברגל מהמלון לכניסה לשמורה, או יותר נכון למקום בו רוכשים כרטיסים ונמצאים הג׳יפים המכניסים את האנשים לשמורה. אנחנו בחרנו לעלות עם הג׳יפ לאגם העליון - אמיטג׳ס ולרדת ברגל דרך אגם ראטרה ועד אגם סנט מוריסי. הג׳יפים הם בני 8 מקומות ולכן היינו צריכים להמתין עד שיהיה ג׳יפ מלא שעולה עד האגם העליון. חיכינו כחצי שעה לפחות ואז יצאנו לדרך עם הג'יפ שטיפס ועלה למעמקי שמורת הטבע המדהימה איגואסטורטס. בהתחלה הדרך היתה אמנם מפותלת אבל סלולה, בהמשך כבר לא סלולה אבל עדיין שביל עפר סביר ואז… השביל הפך לתלול ממש ומלא באבנים וצר מאד! הג׳יפ הטלטל מצד לצד והחוויה הייתה בהחלט מרטיטה(; הגענו לאגם העליון והקטן יחסית אמיטג׳ס וממנו התחלנו לרדת בשביל לאגם ראטרה וממנו לסנט מוריסי. מסלול מ ד ה י ם!! 

איזה יופי של נופים, פסגות הרים משוננות, עצי אורן קטנים, אגמים תכולים וצלולים. לא יכולתי להפסיק לצלם! זה היה מופלא בהחלט. שיחי פטל ואוכמניות (שעמית חגגה עליהם), צמחיה אלפינית, קרירות נעימה. האגם העליון קטן, האגם האמצעי – ראטרה, יותר גדול ומרשים ועצרנו לאכול איזה פרי לידו. כשהגענו לאגם סנט מוריסי - האגם הכי גדול ומרשים ממש!! 

הג׳יפים שמורידים כל שעה עגולה את האנשים מטה חזרה לעיר מחכים שם. 

חשוב לדעת שבתוך השמורה אסור להיכנס למים... גם אם מאד חם. וכולם מקפידים על זה! ירדנו מהשמורה עייפים ומרוצים מאד, אכלנו איזו גלידה, חזרנו למלון למנוחה, חצר המלון נעימה ויש בה שולחנות וכיסאות למנוחה. האויר נהדר וישבנו לנו בשקט ובנחת. בערב יצאנו לאכול ארוחת ערב במסעדה אחרת במקום. מסעדת בורגרפלאץ שהייתה טעימה, אוירה צעירה ונהנינו ממש! מחר יום טיול נוסף - הלכנו לנוח קצת (; 

יום 9 4/8 

יום נוסף של טבע והפעם גם טעמנו קצת מהעיירה ויילהה שנמצאת מרחק של כשעה נסיעה צפונית מערבית לאספוט. ויילהה היא בירת עמק אראן, בו האנשים מדברים בשפה משונה הקרויה אראנית. הגענו ביום שוק אז הסתובבנו קצת בין הדוכנים, ממש כמו שוק רמלה (: יש פירות, ירקות, גבינות, נקניקים וכמובן בגדים.. אחרי כן הלכנו לאורכו של הכביש הראשי שלי העיירה, בגלל שזו עיר הסמוכה לאזורי טרקים וטיולים וגם סקי אז יש מלא חנויות לציוד למטיילים. עברנו בכולן כדי לחפש לעמית את התרמיל לטיול הגדול… ולא מצאנו את הדגם שמתאים לה. אז עזבנו את ויילהה והמשכנו למסלול הטיול של היום - ארטיגה דה לין. 

הפעם רכבת קטנה ואדומה לקחה אותנו לנקודה העליונה ושם עושים מסלול של כשעה ואח"כ ניתן לרדת ברגל או חזרה עם הרכבת. בחרנו לרדת עם הרכבת. המסלול עצמו היה חביב אבל חלקו היה בשמש והיה ממש חם וחלקו השני שהיה מוצל ונעים ועבר ליד המפלים היה מקסים. הבאסה היא שלא ניתן לשכשך רגליים או אפילו לגעת במים. שומרים מאד על המים ועל הניקיון שלהם. אז עשינו מסלול שהסתיים בעלייה תלולה ומתישה ואז ירדנו ברכבת מטה. רצינו לאכול משהו קטן אבל הופס.. מה שקורה פה בספרד זה שהמסעדות נפתחות לצהריים בין 13:00 ל 16:00 בערך ואז נסגרות עד 20:00.. אז שוב פספסנו ולא היה לנו איפה לאכול.. זה הסתכם בכך שעמית ועידו קנו בחנות נוחות קרקרים וחומוס וכרסמו.. חזרנו לאספוט ומזג האוויר הפך לסגרירי ואפילו ירד גשם! ממש כיף!! חזרנו בשנית למסעדת ההמבורגרים הטעימה שבה אכלנו אתמול ורצנו אליה בגשם.. הפעם היתה כבר פתוחה ושוב נהנינו מהארוחה! אחרי שמילאנו את הבטן חזרנו למלון. ישבנו טיפה בלובי ואז העייפות הכריעה (; 

יום 10 5/8 

יום שישי הגיע! והיום גם מתחילים את המסע דרומה למדריד וגם בר מגיע!! 

אז קמנו בבוקר ולאחר ארוחת הבוקר החביבה נפרדנו מאספוט המקסימה והתחלנו את דרכנו לכיוון קלאטיוד, העיירה בה נלון הלילה. נפרדנו מהרי הפירנאים וממזג האויר הנעים והיידה אל החום הלוהט של ספרד! עצרנו בדרך בעיר ליידה.. העיר ממש לא הרשימה אותנו. אכלנו במקדונלד'ס ארוחת צהריים וגם עשינו אתנחתא בדקטלון.. והמשכנו לקלאטיוד - נקודה שנעצתי באמצע הדרך למדריד. 

למרבה הפלא העיירה התגלתה כשוקקת חיים.. המלון שלנו היה נחמד ונמצא ממש במרכז העיירה אז אחרי מקלחות יצאנו לתור את האזור והסתבר שאיתנו יצאו כל תושבי העיירה בערך! מאות אנשים ברחובות, יושבים בבתי קפה ושותים בירות או אוכלים. ממש מפתיע! בחרנו לאכול בטאפאס בר.. לחלקנו היה טעים ולחלקנו ממש לא חחח 

רמז - לא לבחור קרוקט במסעדה ספרדית  

בינתיים בר כבר נחת במדריד והגיע למלון ומחר ניפגש בטולדו ליל מנוחה! 

יום 11 6/8 

קמנו בבוקר ולאחר ארוחת הבוקר הספרדית קלאסית יצאנו בדרך לטולדו וקבענו עם בר מתי הוא יגיע לשם.. בר הגיע לתחנת אטוצ׳ה והסתבר שהרכבות לטולדו ממש עמוסות ושהוא ממש מתעכב. היינו ליד מדריד כשהבנו שאנחנו יכולים בעצם להיכנס לעיר, לאסוף את בר ולהמשיך לטולדו… וזה מה שעשינו!! 

אחרי האיסוף המשכנו לטולדו. אחרי שמצאנו חניה העפלנו לעיר העתיקה.. אח"כ הסתבר שיכולנו לעלות במדרגות נעות אבל עשינו קצת כושר (: 

הסתובבנו באתרים המרכזיים. חלק מהחנויות והמסעדות היו סגורות כי שבת אבל היינו בכיכר המרכזית, טעמנו מהמרציפן המפורסם של טולדו. אכלנו בוריטו טעים, הלכנו לקתדרלה המרשימה ולאחר מכן לבית הכנסת אבן שוש שברובע היהודי של העיר. היה ממש ממש חם אז החלטנו לפרוש בשיא ולחזור למדריד. הגענו למלון, הורדנו את המזוודות וניב ובר נסעו להחזיר את המכונית! 

עמית ואני הלכנו לסטארבקס הקרוב. עלינו עם הקפה לגג המלון בו יש בריכה ונחנו קצת… בערב יצאנו לאכול במסעדה יפנית טעימה מאד!! והסתובבנו בעיר ברחובות הקטנים וההומים, בכיכר מאיור. מיליוני אנשים מסתובבים ברחובות!! ממש מדהים. היה גם מאד חם, אפילו בחצות! קינחנו בצ׳ורוס ושוקולטה שהומלץ לנו אבל לא נרשמה התלהבות מוגזמת… חזרנו עייפים ומרוצים למלון ללילה טוב! 

יום 12 7/8 יום הנישואין שלנו!! 

פתחנו את היום בארוחת בוקר טובה מאד במלון שלנו ואז יצאנו לסיבוב החובה של מדריד - 

כיכר אספניה, עם הפסל של דון קישוט וסנשו פנשו והיוצר שלהם - סרוונטס, משם טיילת מובילה עד ארמון המלך העצום וסביבו גנים מקסימים ומשם לכיכר אוריינטה הסמוכה, נכנסנו לשוק סן מיגל לראות מה יש שם וקבענו לחזור לצהריים ואז המשכנו לכיכר מאיור. 

אחרי כן החלטנו להתפצל ולהתחיל בשופינג (:. עמית הלכה לחפש תרמיל, ביקרה בשוק יום ראשון מאחורי כיכר מאיור.. אני יצאתי למסע בעקבות נעלי טוני פונס והבנים חיפשו בגדים.. נפגשנו ונפרדנו כל העת עד שחזרנו כולנו בתוספת כמה שקיות לשוק סן מיגל לארוחת צהריים. המקום היה מפוצץ באנשים והיינו צריכים לארוב לאנשים כדי לתפוס שולחן. בסוף הצלחנו וקנינו אמפנדס וסנגריה וסושי והמבורגרונים קטנים. היה נחמד ובעיקר שבענו! 

שוק סן מיגל יפה מאד אבל מאד תיירותי. יצאנו שוב לרחובות העיר, אני הייתי נחושה למצוא נעלי ארו אז הלכנו לצ׳ואקה לחנות בה ידעתי שאמצא וקניתי! והבנים המשיכו להסתובב ולבסוף נפגשנו כולם לקפה בסטארבקס שליד המלון. אחרי מנוחה קלה עלינו לבריכה שעל גג המלון - תענוג!! זה היה רעיון מוצלח מאד לקחת מלון עם בריכה! 

ארוחת הערב הפעם - איטלקית. מסעדת OVEN - מסעדה שנמצאת ממש מתחת למלון והאוכל היה די מוצלח! 

יום 13 8/8 

התחלנו את היום טיפה מאוחר יותר ואחרי ארוחת הבוקר הסבירה (קצת נמאס מביצים וחמון..) הלכנו לאורך הגראן ויה לכיוון פארק בואן ריטרו - הסנטרל פארק או הריאה הירוקה והמהממת של מדריד. 

החלטנו לטייל כל עוד מזג האויר סביר וכשהולכים בצל די נעים. אז הגענו לכניסה לפארק ולשער וכיכר אלקלה ולצערנו הכיכר גם בשיפוצים (כמו גם כיכר סול).. הכיכר עצמה מקסימה ומסביב יש בתי קפה נעימים ואוירה טובה. נכנסנו לטיול קצר בפארק ולאחר סיבוב די קצר בו הגענו עד לאגם שבמרכז הפארק ואז החום התחיל להשפיע ובחרנו לצאת מהפארק ולהמשיך בדרכנו. מהפארק יוצאת שדרה יפה עם מלא חנויות של הביוקר, כל המעצבים המפורסמים כמו פראדה, ורסאצ׳ה ואחרים.. הלכנו לאורכה של השדרה המוצלת והגענו ליוניקלו- עוד תחנה שרצינו לעצור בה. הסתבר שיחסית לארה"ב גם יש מבחר קטן וגם יקר.. אז קניתי טייץ קצר ועפנו משם. 

חזרנו לכיוון הגראן ויה דרך שכונת צ׳ואקה ועצרנו להפסקת צהריים בשוק סן אנטון. בניגוד לשוק סן מיגל השוק הזה הרבה יותר מקומי ולא תיירותי ומאד נחמד. בר ועידו אכלו, שתינו משהו והמשכנו. בר ועידו חיפשו סניקרס, אנחנו צעדנו לכיוון פריימרק ועמית גם חיפשה כל מיני דברים.. פריימרק הגדול היה ממש מאכזב (לניב).. קניתי את הבייסיקים הקבועים שלי וחיכינו המון זמן בתור. בינתיים הילדים הגיעו ואז המשכנו לכיוון המלון להצטנן בבריכה המדהימה שלנו (; הערב החלטנו לצאת למסעדה יפנית בסגנון "אכול כפי יכולתך" שנמצאת גם היא ממש ליד המלון. מסעדת Keitan Sushi - יש מסוע עם צלחות קטנות שעליהן מגוון של מאכלים. המסוע נוסע בכל המסעדה וכל אחד יכול לבחור מה שבא לו: גיוזות, סושי ממגוון סוגים, מוקפצים, שיפודי בשר ועוף וגם קינוחים והכל כלול. מה שלא כלול במחיר הוא המשקאות. 

בקיצור - אכלנו עד שהתפוצצנו.. ממש! 

גררנו את עצמנו לסיבוב קצר לפני העלייה לישון במלון. 

יום 14 9/8 

יום כמעט אחרון במדריד ובטיול כולו! היום מוקדש להשלמת קניות, לבריכה, לארגון המזוודות וכד׳ אחרי ארוחת הבוקר יצאנו להשלים קניות שרצינו. 

ניב והבנים התנחלו פחות או יותר בפול אנד בר ועמית ואני הלכנו לחפש טוני פונס, ונכנסנו גם לזארה ועמית השלימה כמה דברים. אז עברנו גם לפול אנד בר ואז נפגשנו עם הבנים והמשכנו להסתובב עוד קצת. עמית הלכה לקנות תרמיל גב (התרמיל הגדול שהזמנו באינטרנט לא הגיע…סיפור ארוך) ואנחנו הלכנו לשכונת מלאנזניה. עצרנו לאכול בבית קפה איזה כריך וקפה קר ואז עמית הגיעה והמשכנו לטייל בשכונה המיוחדת. מזכיר מאד את פלורנטין עם חנויות יד שניה ווינטג׳ והמון גרפיטי על הקירות. בתים יפים, סימטאות צבעוניות.. ככה המשכנו עד שהגענו לצ׳ואקה שמאד דומה בסגנון וגם בה נכנסנו לחנויות שונות ומשונות. לבסוף חזרנו למכה של מדריד - גראן ויה ומשם חזרה למלון להתארגנויות, מזוודות ובריכה… 

הערב בחרנו לאכול במסעדת Steak Burger כמה דק הליכה מהמלון והיה מאד טעים! המבורגרים טובים מאד. שתינו סנגריה, הרמנו לחיים לסיום. טיול המשפחתי וקינחנו בקינוחים טעימים. חזרנו לישון יחסית מוקדם כי קמים מאד מוקדם לטיסה. 

יום 15 10/8 

הקצנו ב 05:00 בבוקר!! מונית אספה אותנו לשדה בחמש וחצי. 

הנסיעה היתה מאד קצרה והכל הלך ממש מהר ולכן מצאנו את עצמנו בדיוטי פרי מוקדם אבל! החנויות היו סגורות ונפתחות רק בשעה 09:00! מה שאומר שבושם של ג׳ו מלון אקנה כבר בארץ (:

כעת במטוס, בדרכנו כעת לארץ הקודש.. היה טיול ארוך, מגוון מאד עם המון אדרנלין וגם עם ימים של נופש ומנוחה. עם הילדים האהובים שלנו שכבר ממש לא ילדים.. ועם עוד מנה של ביחדנס כמו שאנחנו אוהבים! 

נתראה בטיול הבא!

ואם קראתם והגעתם עד כאן ואתם מעוניינים במסלול מפורט מאד, נטול חוויות אישיות, תמונות וקשקושים אבל מתאר מה עושים בכל יום, בפירוט, כולל אתרים, זמני נסיעה ולעיתים גם מקומות לינה מומלצים ועוד, אתם מוזמנים לפנות אלי ותקבלו אותו בעלות סמלית (: 050-8327441, או דרך טופס יצירת הקשר פה בבלוג