האלפים השוויצרים, האוסטרים והאיטלקיים – טיול 60 חלומי!

טיול שרקם עור וגידים בחודשים האחרונים. לרגל חגיגות ה 60 לניב, בן זוגי היקר, החלטתי לקחת אותו לאזור האהוב עליו ושגורם לנו להתרפק על ברכי הנוסטלגיה - המקום שבו בילינו את ירח הדבש שלנו אבל גם טיפה לחדש ולהגיע למקומות בהם לא היינו - כמו הדולומיטים באיטליה. בחרתי לתכנן מסלול מעגלי שמתחיל ומסתיים במילאנו ועובר דרך צפון איטליה, שוויץ והרי האלפים, חבל טירול באוסטריה, הרי הדולומיטים באיטליה. בואו נגיד שתקפנו את הרי האלפים מכל זווית אפשרית וזה הפירוט של המסלול שעשינו:

26/6 - יום 1 

יום התארגנות לקראת הטיסה הביא אותנו באיחור קל לשדה אבל! למרות העומס הרב של האנשים ובזכות הצ'ק אין המהיר, מצאנו את עצמנו תוך 20 דק' בערך בדיוטי פרי. 

לא שוכחים לרגע באיזו תקופה הזויה אנחנו נמצאים, מה עובר עלינו ב9 החודשים האחרונים ותהייה כיצד בכלל משתקמים. לא שוכחים את החטופים ואת האבסורד שהם עדיין שם.

אחרי עיכוב של כשעה המראנו סוף סוף ונחתנו במילאנו. גם כאן הכל הלך מהר. נהג המונית חיכה לנו והגענו בחצות למלון. 

בחדר המלון חיכתה לנו ברכת יומולדת עם פרוסקו טעים. אז השקנו כוסיות כמובן (: 

מלון IQ MILANO מקסים, הכל חדש ונראה שמושקע בפרטים הקטנים. 

27/6 - יום 2 

אחרי שנת לילה טובה פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר בקומת הגג של המלון שלנו. ארוחה משובחת במיוחד ומלאה בכל טוב. מבחר גדול וטעים מאד. 

יצאנו לתור את מילאנו ולהספיק כמה שיותר ביום אחד שיש לנו כאן. אז התחלנו בתצפית על מבנה התחנה המרכזית שנמצא ממש מול המלון שלנו ומשם נכנסנו למטרו ונסענו לאזור הדואומו - הקתדרלה של מילאנו. הקתדרלה מרשימה מאד ומלאה בפסלים ופסלונים ועיטורים - מלאכת מחשבת של בניה שנמשכה מאות שנים והסתיימה רק במאה ה 20! הקתדרלה נמצאת בכיכר ויש עוד מבנים יפים סביב ובאמצע פסל כלשהו. ממש צמודה לכיכר נמצאת גלריה ויטוריו עמנואל. מבנה יפה מאד ובמיוחד התקרה שלו ובו מלא חנויות אופנה של "הביוקר". כל המי ומי… להסתכל בלבד. 

לאחר שסיימנו ללכת לאורכה של הגלריה הסתובבנו עוד קצת ברחובות הסמוכים לקתדרלה והגענו ליוניקלו… שם קנינו קצת (: 

משם המשכנו שוב במטרו לשכונה טרנדית ומפורסמת בשם נבילי NAVILI  - שכונה שיש בה תעלות מים וחנויות קטנות ואופנתיות והיא מגניבה כזו.. 

התחיל להיות ממש חם אז חיפשנו רחובות מוצלים ועצרנו לגלידה כמיטב המסורת. 

עם סיום הסיבוב בשכונה שמנו פעמינו לקסטלו ספורסצקו - מבצר עתיק שתוכנן ככל הנראה על ידי מיכאל אנג׳לו או ליאונרדו דה וינצ'י (לא סגורים על זה חחח) ומכיל עשרות מוזיאונים שונים. המקום עצמי מרשים ויפה ומלא גינות יפות והוא צמוד לפארק של מילאנו - פארק סימפיונה. 

אז אחרי סיבוב במבצר יצאנו לגנים והיה כבר ממש ממש חם! אז עצרנו לנוח על ספסל מוצל ואחרי מנוחה קלה המשכנו ברגל לשכונה יפה נוספת בשם בררה BARERA. רחובות צרים, מרפסות קטנית עם אדניות וצמחים ופרחים, מלא חנויות בוטיק שונות וכמובן מסעדות. החלטנו לאכול במסעדה ולאחר מכן ללכת להתקלח ולנוח טיפה במלון. אכלנו במסעדת אוסטריה OSTERIA. רשת מסעדות פסטה המוכרת לנו גם מרומא והיה טעים! 

היה ממש ממש חם אז חזרנו באמת למלון למנוחה. אז אחרי מקלחת והתרעננות יצאנו למרקטו סנטרל MERCATO CENTRAL  - מעין שרונה מרקט שנמצא ממש בתחנה המרכזית ממש מול המלון שלנו. מלא דוכני מזון ומסעדות שונות. פיצה טעימה סגרה לנו את הפינה.

28/6- יום 3 

לאחר ארוחת הבוקר המשובחת במלון, ארזנו חפצינו ושמנו פעמנו לסוכנות הרכב יורופקאר לקחת את המכונית שלנו ולצאת לדרך. השארנו את המזוודות בשמירת חפצים והלכנו בדיוק 3 דקות למקום. קיבלנו לנצ׳יה קטנה וחמודה, אספנו את המזוודות ונסענו לכיוון צפון לעבר אזור אגם קומו. בדרך עצרנו לרכישת מצרכים בסופר - גבינות, נקניקים, פירות וירקות וגם לחם. המקום הראשון שעצרנו בו היה העיירה לקו Lecco. עיירה ציורית ומקסימה עם טיילת ארוכה לאורך האגם. 

טיילנו בטיילת וגם הסתובבנו טיפה בסימטאות של העיירה. יום שישי, התחלת הוויקאנד והרבה אנשים היו בטיילת וברחובות. עשינו לנו פיקניק קטן ממוצרים שקנינו אתמול בסופר בדרך והמשכנו לכיוון עיירה מפורסמת מאד באזור קומו - בלג׳יו. הדרך מקסימה ומתפתלת לאורך קו החוף של אגם קומו, הגענו לעיירה ומכיוון שהיא בנויה על הר יש עליות וירידות. חנינו באיזה שהיא נקודה גבוהה וירדנו לכיוון הטיילת ואז שוב לסימטאות העיר שהיו עמוסות באנשים ובחנויות שונות ובגלידריות והאווירה ממש ממש כיפית! 

לאחר הסתובבות הגענו שוב אל הרכב והמשכנו בדרכנו לכיוון קומו - גם היא כמובן על שפת האגם. אותו אגם (: 

כשהגענו החלטנו ללכת קודם כל לשים את הדברים במקום הלינה ואז לצאת לאכול ולהסתובב. וזה מה שעשינו! החדר ב B&B היה נקי ויפה ולאחר מקלחת ומנוחה קלה חזרנו לעיירה והלכנו לאכול במסעדה "פנסית" על שפת האגם ולחגוג את שישי בערב. 

האוכל היה מצוין, אם כי יקר… משם הלכנו ברגל לאורך הטיילת (שהייתה בשיפוצים) ונכנסנו לתוך העיר ולאזור הבילויים - המון אנשים ברחובות ובתי קפה ומסעדות וצעירים מבלים ומוסיקה - אווירה נהדרת. הסתובבנו והסתובבנו ולבסוף חזרנו למכונית ולצימר המושלם שלנו.  

29/6 - יום 4 

אחרי ארוחת בוקר טובה עזבנו את הצימר ואת קומו והתחלנו להצפין לכיוון לוגאנו, גם בה יש טיילת על שפת האגם וגם בה אזור של חנויות וסימטאות. 

אחרי שיטוט קצר המשכנו ללוקרנו שהתגלתה כעיירה סתמית לחלוטין אז לא התעכבנו והמשכנו בדרכנו. התכנון היה לנסוע לבריינץ למקום הלינה - נסיעה ארוכה יחסית אותה בחרנו לעשות דרך ההרים כדי לחוות נופים יפים. התחלנו בנסיעה והתרגשנו כשהתחלנו לראות פסגות מושלגות ואוויר הרים צלול ואז התחלנו לטפס ולטפס.. ונכנסנו לתוך ענן והראות הייתה אפסית…  אבל המשכנו הלאה. 

הוייז והגוגל מפס לא נתנו שום חיווי על כך שמשהו לא בסדר בדרך... פתאום ראינו מכוניות שחולפות על פנינו ומסמנות לנו לחזור… לא הבנו מה הם רוצים אבל עצרנו וחזרנו על עכבותינו, למרות שהוייז התעקש כל פעם שנסתובב ונמשיך… 

נכנסנו לאיזה פונדק דרכים שומם ושם אמרו לנו שהכביש הוצף ואי אפשר לעבור.. מפה לשם היינו צריכים לחזור.. ולחפש את הדרך המהירה יותר והבטוחה יותר. 

נסיעה של שעתיים הפכה לנסיעה של קרוב ל 4 שעות... אבל  לפחות נסענו בדרך בטוחה והבנו שלפעמים חייבים לנסוע בדרכים מהירות בשוויץ. 

לבסוף ראינו בשמחה את השילוט לאינטרלאקן ולבריינץ. הגענו עייפים לצימר/מלון כדי לגלות שלמרות מחירו היקר בטירוף הוא די מעפן ולא עונה על הציפיות שלנו. אכזבה גדולה - Hotel Wildbach Brienz - ביג נו נו!! אבל… זה כבר שולם ואין ברירה ולכן, נאכל את מה שבישלתי (:. 

נשארנו לאכול במסעדת המלון שגם היא "זימברה" אותנו במחיר. האוכל היה טעים דווקא. מקלחת ומנוחה וחזרנו לעצמנו אחרי יום ארוך במיוחד והאמת, שגם קצת מפחיד (; 

30/6 - יום 5 

יום טיול ראשון באזור המקסים הזה - החלטנו לעשות שני מסלולים באזור העיירות גרינדלוולד ולאוטרברונן אי שם בהרים. 

אז התחלנו בנסיעה ללאוטרברונן, עיירה קטנה בלב ההרים ובה נמצאים מפלי טרימבלאך - סדרה של 10 מפלים הנופלים אחד אחרי השני בתוך הסלעים. 

עולים עם מעלית עד למחצית הגובה ואז מטפסים במדרגות לראות את מפלים 6-10. חוויה רטובה כי נתז המפלים מגיע לכל מקום ועוצמת המים פשוט משוגעת! אחריי שטיפסנו עד למעלה לראות את כל המפלים, ירדנו עד למטה ואת הדרך ליוו עשרות צילומים בכל מיני כיוונים. 

אחרי החוויה המסעירה נסענו לעיירה סמוכה - גרינדלוולד ועשינו שם מסלול קצר בתוך קניון צר ועמוק - ממש נקיק! נקיק גלצ'רשלוכט (Gletscherschlucht) בו הולכים לאורכו עד סופו וחוזרים באותה דרך. 

עוצמת המים הייתה משוגעת לגמרי וההליכה הייתה מהנה ביותר! באמצע הדרך יש משוגעים שקופצים קפיצת בנג'י מראש הנקיק למטה ומתנדנדים – נראה מפחיד אבל כיף! 

סיימנו בסיור בגרינדלוולד - עיירה חמודה עם רחוב ראשי ובו חנויות לרוב ומסעדות. אכלנו בפוד טראק שמוכר צ׳יקן בורגר ונקניקיות וצ׳יפס פשוט מעולים!! 

בתום הארוחה עזבנו את העיירה ונסענו לאינטרלאקן. טיילנו בכביש הראשי ואכלנו תותים בשוקולד. המוני אנשים גודשים את הרחובות מכל הצבעים וכל המינים! במרכז העיר יש פארק גדול המשמש כמנחת למצנחי רחיפה שמרחפים באזור.  

1/7 - יום 6 

התכנון המקורי היה להעפיל לפסגת אחד ההרים הקרחוניים אבל.. קמנו לבוקר גשום וסגרירי וזה היה חסר טעם לטפס לגובה ולא לראות כלום ולא להצליח לטייל בגלל הגשם.

אז… שינינו כיוון והחלטנו לנסוע לסיור במפעל השוקולד קיילר CAILER ב BROC, בו מיוצרים גם המוצרים של נסטלה. 

נסיעה של כשעה וחצי לכיוון ברן ואחריה, לאזור הצרפתי של שוויץ. הגענו למפעל בו מתקיים סיור נחמד מאד - זה לא ממש המפעל ולא רואים את ייצור השוקולד אלא מעין "מוזיאון" לשוקולד בו עוברים מחדר לחדר ומסבירים את התפתחות המפעל, התפתחות ייצור השוקולד באירופה בכלל ובשוויץ בפרט וכמובן כלל טעימות בסופו - והיה מאד! מאד! טעים! 

כמובן שלבסוף הגענו לחנות המפעל.. קנינו קצת.. 

לאחר הביקור החלטנו להיכנס לעיר ברן והופתענו לטובה מהעיר היפה עם הנוף המהמם ומהרחובות שהיו מלאים באנשים ובחנויות. 

הסתובבנו בכל העיר, ממרפסת התצפית נשקף נוף מדהים וסמטאות העיר העתיקה מלאות בחנויות ובאנשים והיה ממש כיף להסתובב בה. עיר נעימה מאד! 

את הדרך חזרה בחרנו לעשות דרך העיר תון כדי לראות גם את אגם תון. דרך נהדרת ממש על שפתו של האגם הטורקיז המהמם הזה. עצרנו לארוחת ערב על שפת האגם, עם נוף מדהים במסעדה איטלקית שהייתה מצויינת!! 

ומשם חזרה לחדר שלנו במלון הלא כל כך מצויין…  (:

2/7 - יום 7 

איזה מזל שעשינו סוויץ׳ בימים כי היום לא ירד גשם ויכולנו להעפיל לאחת הפסגות הסובבות את אגמי בריינץ ותון. אז נפרדנו מהמלון הלא כל כך… ארזנו חפצים ויצאנו לדרך. למרות שלא ירד גשם, הבנו שאי שם למעלה יהיה מעונן. בחרנו לנסוע שוב לגרינדלוולד, העיירה הקסומה בהרים ומשם לקחנו רכבל לפסגת פירסט FIRST. 

עלייה של כ 25 דק' ברכבל קטן שהם קוראים לו גונדולה. כשהגענו למעלה היו מלא עננים. אבל לאט לאט צצו הרים בכיוונים שונים ולפרקים התגלו לנו מחזות מרהיבים. 

בפסגה עשינו את השביל הסובב את הצוק - הליכה על גשרי מתכת ונוף מדהים - עד כמה שניתן היה לראות. אבל יש תמונות לא רעות, אפילו עם העננים (:

אחרי כן החלטנו לעשות הליכה של מסלול המוצע למעלה אל עבר אגם בהרים. השלטים אמרו שזו הליכה של 30 דק' לכל כיוון. בפועל זו הייתה הליכה של שעה לכל כיוון עם עליות… ועליות.. ועוד עליות. אבל! עשינו זאת והגענו לאגם מופלא, מסביבו פסי שלג ונוף נפלא. 

לאורך המסלול ובעיקר בדרך חזרה ראינו שהשמיים מתבהרים והראות כבר הייתה טובה יותר! לבסוף הגענו לשני אגמים קסומים בלב ההרים, שמסביבם פסים של שלג - חלום! צילמנו מכל כיוון ועצרנו לפיקניק קטן מול האגם.

הערה בנושא חישובי הזמנים במסלולי טיולים באירופה – הניסיון שלנו מראה שהרגל הישראלית איטית יותר מזו האירופאית... כלומר – לתזמונים שלהם צריך תמיד להוסיף זמן. כמו גם לדרגת הקושי. יש להם יכולת וניסיון בהליכה גדול יותר מאשר שלנו - שתדעו (:

כשחזרנו בחזרה לאזור הרכבל עשינו עוד סיבוב קצר, הראות כבר הייתה הרבה יותר טובה וניתן היה לעשות את המסלול סובב הצוק והפעם גם לראות משהו – נופים מרהיבים שבאמת קשה לתאר במילים. 

אחרי שמיצינו וגמענו אוויר פסגות בשפע, ירדנו חזרה לגרינדלוולד. הרכבל מגיע ממש לאמצע העיירה אז כל שנותר לנו היה רק לבחור מקום לאכול ארוחת צהריים ובחרנו באותו פוד טראק שאכלנו בו בפעם הקודמת. בחרנו מנות אחרות ונהנינו מאד! 

התחלנו את הנסיעה ללוצרן ובשעות הערב המוקדמות הגענו למלון שלנו בלוצרן. המלון: Gasthaus zum Kreuz הוא בבעלות משפחתית, במבנה ישן מאד ששימש כמלון כבר המון שנים אבל! מטופח ושמור והחדר היה גדול ובעיקר היה נקי! 

בעל המקום היה אדיב מאד והראה לנו את החדר. הוא גם הסביר שאנחנו זכאים לנסיעות חינם בתחב"צ בלוצרן. הייתה תחנת אוטובוס ממש ליד המלון וכל רבע שעה עובר אוטובוס למרכז העיר (כ 10 דק' נסיעה).

החלטנו לנסוע לטייל בעיר אבל כשהגענו לעיר רוב החנויות היו סגורות וגם היה טיפה גשום. אז עשינו סיבוב קצר, אכלנו גלידה וחזרנו למלון למקלחת ומנוחה.  

3/7 - יום 8 

יום לוצרן! יום עירוני אחרי מספר ימים בטבע. אחרי ארוחת הבוקר המצויינת במלון יצאנו לעיר! היום קצת סגרירי אבל לקחנו מטרייה ומעילי גשם ויצאנו לתור את העיר. 

ביקרנו בגשר העץ המפורסם והסתובבנו בסימטאות העיר העתיקה, הגענו לקתדרלה המשקיפה על העיר ולמגדל השעון. נכנסנו לחנויות, עשינו טיפה "שופינג", ביקרנו באנדרטת האריה העצוב ועצרנו לאכול משהו טעים במאפיית בכמן (יש כמה סניפים ברחבי העיר).

אחה"צ החלטנו לחזור למלון למקלחת ומנוחה קלה ואז יצאנו לאכול ארוחת ערב במסעדה תאילנדית שנמצאת ממש ליד המלון, בתוך תחנת הרכבת. מסעדה שהתבררה כמעולה!! אחרי המסעדה עלינו שוב על אוטובוס ונסענו שוב לעיר והסתובבנו עוד קצת.. אכלנו קינוחים טעימים שוב בבכמן (; 

לוצרן עיר חמודה מאד, יפה מאד. במחשבה נוספת הייתי מקדישה לה לילה אחד. יום אחד בהחלט מספיק למיצוי העיר מבחינתנו.   

4/7 - יום 9 

היום נפרדים משוויץ ועוברים לאוסטריה. כדי לעשות זאת ציפתה לנו דרך ארוכה מלוצרן, דרך ליכטנשטיין שהביאה אותנו עד לזיפלד - עיירה סמוכה לאינסברוק - בירת חבל טירול. 

חשבנו שנעצור בדרך אבל… כמעט שלא עצרנו – היינו בשוונג של נסיעה בנופים קסומים ובין הרים גבוהים והמשכנו "דוך" עד שהגענו לזיפלד בשעה מוקדמת יחסית. הגענו למלון שלנו אבל עוד לא הגיעה שעת הצ'ק אין אז המשכנו לטייל וחיפשנו את אגם זיפלד. בהתחלה לא מצאנו כל כך וקצת התברברנו בהרים סביב אבל אחרי כן התאפסנו ומצאנו גם את העיירה וגם את האגם. 

אגם יפהפה עם שביל הליכה היקפי מסביבו. אחרי שקנינו לנו קפה יצאנו להליכה מסביב לאגם והקפנו אותו במסלול של כ 2 ק"מ. אחרי ההקפה והקפה, עשינו סיבוב בעיירה שהתגלתה כחמודה מאד! ואז נסענו לקבל את החדר במלון – שהתגלה כ וואו! בעל המקום היה נחמד מאד והחדר שקיבלנו יפה וחדש.

גם כאן חיכתה לניב הפתעה – עוגה וברכה ליום ההולדת! אחרי ששמנו את חפצינו והתקלחנו הרגשנו שאין לנו כוח אחרי הנסיעה הארוכה אז שחררנו ונחנו..  

5/7- יום 10 

את היום העשירי לטיול שלנו בחרנו להתחיל בכביסה (:

היינו חייבים לכבס קצת בגדים אז ביררנו במלון ומצאנו מכבסה עצמאית בזיפלד. אגב, ארוחת הבוקר במלון מצויינת (; 

אז עשינו כביסה ואז העפלנו לפסגת הר בזיפלד - גשוואנדטקופף  (Gschwandtkopf), על רכבל פתוח, כזה שמשמש לסקי בימות החורף. הרכבל יוצא ממש מהעיירה ועלינו למעלה. יום מושלם עם ראות מדהימה אז הנוף מלמעלה היה ממש יפה וצלול וברור! עליה של כ 15 דק'. 

לא היה יותר מדי מה לעשות למעלה אז ראינו את הנוף המדהים שנשקף מכל הכיוונים וירדנו חזרה. 

נסענו לעשות מסלול נוסף בנקיק מפורסם סמוך לעיירה לויטאש ל - Leutasch Klamm. מסתבר שהדרך לשם עוברת דרך גרמניה.. אז חצינו את הגבול ואז חצינו שוב.. והגענו למקום. 

מסלול חמוד ומוצל ברובו ובו בעצם הולכים על גשרי מתכת בנקיק שבו זורם נהר בעוצמה רבה ועם צבע מטורף!! מסלול כיפי מאד ונוף נהדר! 

בסיום המסלול נסענו לעיירה הסמוכה שבכלל נמצאת בגרמניה - מיטנוולד. עיירה חמודה עם מרכז שוקק והרבה בתי קפה, מסעדות וחנויות. הסתובבנו קצת, נכנסנו לחלק מהחנויות וקינחנו בקפה. 

נסענו חזרה למלון למקלחת ויציאה נוספת למרכז העיר לארוחת שישי. רצינו ללכת למקום מסוים אבל היו שם מלא אנשים כי שידרו שם משחק של היורו ולא היה מקום. אז בחרנו במסעדה אחרת שהיתה נהדרת! קינחנו בקייזרשמארן - קינוח אוסטרי מסורתי וגם הוא מצוין! 

6/7 - יום 11 

אם אתמול נסענו למערב טירול.. אז היום נסענו למזרח טירול. התחלנו בכפר אלפבך ALPBACH שנמצא בהרים ונחשב אחד הכפרים היפים באוסטריה. 

ואכן, כפר ממש ממש יפה אבל! לא היו שם אנשים, החנויות היו סגורות (אולי מפני שזה יום שבת) והכל היה די שומם.. (אולי בגלל השעה היחסית מוקדמת).

אז אחרי סיבוב קצר אמרנו יפה שלום והמשכנו לעיירה נוספת בשם רטנברג. פה כבר הכל נראה אחרת לגמרי. העיירה נמצאת ממש סמוך לנהר האין ויש טיילת לאורכו. יש עיר עתיקה ורחוב מרכזי ובו חנויות ובתי קפה והרבה אנשים. ממש חמוד! 

מסתבר שהעיר הו ידועה במוצרי הזכוכית שלה אז נכנסנו לחנות של כלי זכוכית וסברובסקי והיינו בהלם מכמות המוצרים היפים שהיו שם ומגודלה של החנות. קנינו… כמובן שקנינו (: 

מרטנברג נסענו לאגם אכן (Achensee). אגם שנמצא בהרים ומדהים ביופיו. היום יום חמים והאגם גדול ושקט והמים בצבע טורקיז .. משהו משהו!!

מצאנו לנו פינה קטנה ומוצלת לשבת בה ושכשכנו את הרגליים במים (הקפואים) ואכלנו לנו ארוחת קלה מהדברים שלנו. 

אחרי בילוי של שעה נסענו לאינסברוק - העיר הגדולה, בירת חבל טירול ואת שעות אחר הצהריים העברנו באלטשטאדט (העיר העתיקה) של העיר. מלא אנשים מסתובבים, מלא חנויות, בתי קפה ומסעדות. 

גלידה טובה ואחריה פיצה וסלט קפרזה… והופה חזרה לזיפלד ולמלון המהמם שלנו !  

7/7 - יום 12 

יום של פרידה מאוסטריה ונסיעה לאיטליה דרך מעבר ברנר היישר לדולומיטים. הדרך הייתה מהירה ועמוסה מכיוון שזה יום ראשון וגם האוסטרים וגם המון מכוניות מגרמניה וממדינות אחרות נסעו לכיוון איטליה. חצינו את מעבר ברנר והתחלנו לנסוע מזרחה לכיוון אגם בראייס. הדרך נעשתה יותר ויותר ירוקה אבל היה גשום ומאד מעונן וזה קצת הדאיג.. האם נוכל לטייל??? התקדמנו בדרך הגשומה, ההרים מסביבנו טובלים בעננים ולא רואים את הפסגות בכלל! 

לאחר נסיעה די ארוכה הגענו לאגם בראייס. עדיין היה גשום וקריר אבל הגשם היה זרזיפי כזה ופחות הפריע.

החלטנו להקיף את האגם בהליכה במסלול כיפי ולא קשה. באיזה שהוא שלב הגשם פסק והיה נעים עם אוויר צלול והמראות היו עוצרי נשימה. אגם מדהים שלעיתים המים ירוקים ולעיתים טורקיז - משהו מדהים! סביב הרים גבוהים עם מפלי מים ועצים. חלום! 

כשסיימנו את ההקפה נכנסנו למכונית ועשינו פיקניק באוטו (: גשם ורעב עשו לנו את זה (: 

החלטנו להמשיך עוד קצת מזרחה ולנסות לראות את טרה צ׳ימה - שלוש הפסגות המשוננות והמפורסמות. אז למרות שהגשם פסק ונעשה נעים, עדיין פסגות ההרים היו מכוסות בעננים, כולל השלוש המשוננות האלו. 

אבל הנוף סביב כל כך יפה ולכל צד שמסתכלים יש פסגות משוננות כאלו או אחרות וכולן מדהימות ומכוסות בשלג. אחרי עוד כמה עצירות ועוד כמה מאות תמונות שצילמתי.. התחלנו לנסוע לכיוון במלון שלנו ללילה הזה.

דרך ארוכה של פיתולים ועוד פיתולים שעולים להרים ויורדים מהם ועוד הר ועוד עמק עם איזה כפר קטן ושוב ושוב… עצרנו להפסקה קלה בעיירה מהממת בשם קורטינה דה אמפצו - שידועה בעיקר כי אירחה בעבר את אולימפיאדת החורף ומתעתדת לארח את האולימפיאדה ב 2026. הגענו לחגיגה מקומית, המון אנשים ברחוב, מלא דוכני בגדים ואוכל ואווירה נהדרת. אז כמובן שעצרנו ושוטטנו וספגנו את האווירה השמחה שהיתה.

כך כמה שעות עם עצירה בדרך לקפה ואחר כך גם לארוחת ערב בפיצרייה שבדרך. סוף סוף הגענו למקום הלינה שלנו הגענו למלון משגע  X ALPS HOTEL הגענו מאוחר אז רק התקלחנו והלכנו לישון אבל היה שווה במיוחד!  

8/7 - יום 13 

קמנו מוקדם יחסית וירדנו לאכול ארוחת בוקר במלון המושלם שלנו. הכל חדש, חדר קטן עם ריח טוב וסבונים מפנקים ואווירה של ספא. 

ארוחת הבוקר הייתה טובה מאד ואז שמנו פעמינו לכיוון רכבל COL RAISER שנמצא ליד אורטיזיי. 

נסיעה של שעה בערך (המלצה שלי - המיקום של המלון לא היה כל כך מדויק ויכולנו להזמין מקום קרוב יותר לאורטיזיי) אבל היה מלון מופלא! 

הגענו לרכבל ועלינו לפסגת ההר. 

משם התחלנו מסלול הליכה לתצפית פנורמית. מסלול של כחצי שעה לכל כיוון ורובו בעליה כי מעפילים ממש לפסגה. מזג האוויר היום היה הרבה יותר טוב והייתה ראות טובה יותר והנוף מלמעלה היה מהמם. פסגות מושלגות ועמקים ירוקים! 

עוד משהו מדהים היה הפריחה בכל כיוון - פרחים סגולים, צהובים, כתומים ולבנים בפריחה משגעת על דשא ירוק. אי אפשר היה להפסיק לצלם! 

אחרי שסיימנו את המסלול נחנו טיפה ונסענו לכיוון העיר הגדולה באזור - בולזאנו. 

עברנו דרך אורטיזיי ושוב עליות ושוב ירידות והגענו לעיר שהפתיעה אותנו בגודל שלה ובהמונים שגדשו את הסימטאות הצרות של העיר העתיקה. 

התחיל להיות חם מאד וזה היה פחות נעים אז נכנסנו לחנויות, הגענו לכיכר המרכזית, נכנסנו לחנות המפורסמת של לואקר וכמובן שקנינו כמה בפלות (: אחרי כן היינו חייבים גלידה כדי להצטנן טיפה.

חזרנו למכונית והתחלנו את הנסיעה הארוכה - 3 שעות לאגם איזאו ומקום הלינה האחרון שלנו.

נסיעה ארוכה בהרים, עליות וירידות ופיתולים בלי סוף בדרך מלאה עצים ירוקים ופסגות הרים שעל חלקן היה המון שלג! משהו מיוחד באמת הדולומיטים האלו! 

בסוף הגענו! הקשר עם בעלת הצימר היה קצת משובש כי לא היה לנו אינטרנט בחלק מהדרך אבל בסוף הגענו לדירה חמודה עם נוף מהמם של האגם שנמצאת על ההר באיזה כפרון קטנטן! ארוחת הביקר למחרת היתה בכלל במקום אחר בכפר. התארגנו בדירה שקיבלנו וממצרכים שהיו שם הכנו פסטה ברוטב עגבניות ממש כמו בבית (: היה טעים והלכנו לישון שבעים ומרוצים (:

9/7 - יום 14 

היום האחרון הגיע… 

התחלנו בארוחת הבוקר אצל ברברה המקסימה. הארוחה עצמה הייתה טיפה מוזרה כי סדר הארוחה היה הפוך. כשהגענו היה שולחן מלא דברים מתוקים.. חשבנו שזה מה יש אז לקחנו. ואז היא הביאה יוגורט ואז שאלה איך אנחנו רוצים את הביצה שלנו ואז הביאה מגש גבינות. חח זה היה מוזר טיפה אבל לא נורא, בסוף אכלנו הכל ... 

יצאנו מהצימר והתחלנו לנסוע סביב אגם איזאו. התחלנו בכפר lovere שנחשב כאחד הכפרים היפים באיטליה ובאמת היה מקסים ביותר. 

טיילת חמודה על האגם ורחובות קטנים וחמודים. היה עדיין מוקדם ולכן לא כל כך חם. עשינו סיבוב בכפר והמשכנו לכפר הבא. כך עצרנו בכמה נקודות וכפרים בחלק המערבי של אגם איזאו וצילמנו גם את האי שנמצא במרכז האגם.

 לאחר מכן עצרנו בסופרמרקט וקנינו כמה דברים כמו גבינות, פסטה וחומץ בלסמי. המשכנו לגיוון אאוטלט בשם IL CENTRO שנמצא לא רחוק משדה התעופה ובילינו בו כמה שעות. בחוץ היה חם ובקניון קריר ונעים. התחדשנו (בעיקר אני) ואכלנו ואחרי כמה שעות נסענו לשדה, להחזיר את המכונית ולטוס הביתה ... 

שבועיים קסומים של טיול מדהים באו לסיומם. הטיול היה בסימן 60 לניב ובסימן חזרה לאזור שבו בילינו את ירח הדבש שלנו אי אלו שנים אחורה. אין ספק שהיה כיף גדול לחזור למקומות, לנופים של הרי האלפים מכל זווית אפשרית ולמקומות החדשים שראינו.